כבר ארבע שנים בערב שבועות מקיים "כלכליסט" מסורת, תחרות שבוחרת מבין עשרות מעצבים בתחילת דרכם את המוכשר ביותר. והזוכה לשנת 2012 היא אדווה ברונר 

למותג דואנדה

כמדי שנה בשבועות בוחר "כלכליסט" את המעצב המבטיח של ישראל – תחרות שנותנת במה למעצבי אופנה בעלי מותג עצמאי, הפועלים בשוק לא יותר מחמש שנים.

במקום הראשון: אדווה ברונר למותג דואנדה

מעצבת הטקסטיל תושבת כורכר, שהציגה קולקציה העשויה כולה מבדי סריג, הרשימה את צוות השופטים והוכרזה למעצבת המבטיחה לשנת 2012

חבריה ללימודים של אדווה ברונר (37), בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, מכנים אותה "דואנדה" – ולא בכדי. המושג בספרדית, שהוא גם שם המותג של ברונר, משמש לתאר תכונה ייצרית, שמי שניחן בה יש בו איזה זיק אחר, מדליק, שקשה להתעלם ממנו.

ברונר סיימה את לימודיה ב־2004, ולאחריהם עבדה כשכירה במשך שנתיים וחצי בגיבור סברינה, כמעצבת הלבשה תחתונה ובגדי ספורט ליצוא. ב־2008 החלה לייצר פריטים בודדים לעצמה, ואחר כך עיצבה ויצרה לחברותיה. הביקוש הוביל אותה לבסוף לארגון מכירה ביתית, שבמהלכה נחטפו כל הדגמים, וב־2009 ייסדה ברונר את המותג דואנדה. לברונר לא היה ספק שזה השם הנכון עבורו. ברונר גם מלמדת כיום סריגה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר.

הקולקציה: כמעצבת טקסטיל עם התמחות בסריגה הקולקציות של ברונר עשויות רק מבדי סריג. לדבריה, חשוב לה שהבגדים שלה יהיו נוחים, מחמיאים ונעימים לגוף.

חלק מהפריטים בקולקציות שלה עשויים בסריגה ידנית, חלקם סרוגים במכונה ידנית ביתית, והשאר במפעלי סריגה. את החוטים שבהם היא משתמשת מייבאת ברונר מחו"ל, בעיקר מאיטליה, שכן לטענתה מבחר החוטים בישראל אינו מספק.

 "אני משתדלת לעבוד עם חוטים טבעיים בלבד, גם בגלל טבילות הצבע שאני עושה לפריטים, במטרה להביא אותם לצבעוניות המדויקת של הקולקציה", מסבירה ברונר. "אני שמה דגש רב על הפרטים. למשל, במקום לרכוס עליונית בכפתור, אנסה לחשוב על שיטת רכיסה ייחודית, שתהיה גם היא חלק מהעיצוב הסופי של הפריט. אף פעם לא אסתפק בכפתור מן המוכן".

 את ההשראה לקולקציית הקיץ הנוכחית, השישית במספר, שאבה ברונר מטיול על חוף הים. הצבעוניות של הקולקציה, על גוניה החוליים, הירקרקים והתכולים, הנפילה של הסריגים, המדמה את משב הרוח בחול – כולם נולדו מתוך זיכרון הטיול הזה.

 בקולקציות העונתיות של ברונר בין 12 ל־20 פריטים, והן משווקות בעיקר לחו"ל. "ניסיתי לעבוד בשוק הישראלי, אבל החלטתי שאני לא רוצה יותר להיות שותפה לשיטת הקונסיגנציה שרווחת כאן (החנות מציגה את פריט האופנה, אך מעבירה את תמורתו למעצב רק לאחר המכירה – ל"ר), וכיום אני מוכרת את הבגדים רק למי שרוצה לקנות. אני מעצבת את הקולקציות שנה מראש ועובדת עם כמה בוטיקים בארצות הברית ובאירופה. יש לי גם חנות באתר etsy.com, והיקף הייצור שלי עומד על 80–100 יחידות לדגם. הבנתי שלא חייבים להיכנע לשיטת הקונסיגנציה, שמשאירה את המעצבים עם מלאים בכל סוף עונה".

 את פריטי הקולקציות תופרת ברונר קרוב למקום מגוריה בכרכור, במתפרה ביתית בפרדס חנה.

 נימוקי השופטים: "קולקציה מגובשת, נעימה ועשויה היטב" (גדי אלימלך). "קולקציה בעלת צבעוניות מעודנת, החומרים נעימים ורכים" (לאה פרץ). "קולקציה יפה, נעימה ומוקפדת" (אתי רוטר).